• מסיבת רווקות
• >
• גלריית חוויות

הגיגים על מסורת או - מה אנחנו יודעות על מסיבת רווקות?

מסיבת הרווקות הפכה בשנים האחרונות למעין מסורת חילונית. אפשר אפילו לקרוא לה סוג של "גיבושון" - ולא במקרה בחרתי להשתמש בשני המושגים האלה.

האחד - מסורת - מתקשר אצלנו לתרבות היהודית, זו שמחייבת את טקס הטבילה במקווה טרם החופה. כך בעיני רוחנו נערה צעירה הפוסעת על מדרגות האבן אל תוך מקווה מים זכים, מלווה בחבורת נשים - בנות משפחה המלוות אותה בטקס מעבר אל המיניות החדשה. אצל הנשים המחוברות למסורת היהודית, ההליכה אל המקווה וההיטהרות הן חלק בלתי נפרד מטקס החתונה עצמו. צריך לומר את האמת - לעומתן, חילוניות רבות, גם כאשר הן הולכות אל המקווה כדרש הרבנות, אינן חשות את הקסם שבזה. עבורן, זמן האמת שהן מבלות עם חברותיהן באותו ערב המכונה "מסיבת רווקות" - הוא טקס המעבר האמיתי אל חיי הנישואין.

זה כמובן בתנאי שמסיבת הרווקות מאורגנת כמו שצריך ותואמת את אופי הכלה וחברותיה. אבל לזה אשוב מיד...

ולמה גיבושון? יש משהו במסיבת רווקות, שמייצר קירבה בין הבנות במהירות רבה מאשר בדרך כלל, וכך הן מגיעות לחתונה עצמה כמעין שותפות לסוד, או לסוג של אחווה נשית מיוחדת.

מה מייצר את אותה אחווה נשית? אין מתכון אחד. הייתי במסיבות רועשות ושמחות ובהן האלכוהול זורם ישר לורידים, וגם במסיבות שבהן כולן יושבות במעגל לאור נרות וברקע מוזיקה מדיטטיבית. הייתי בסדנאות נושא וגם בשקיעה בחוף הים עם משחקי אמת או חובה וסיפורי סקס אינטימיים מפי כל הנוכחות.

בני אדם אוהבים לפתוח את הלב... אין בזה חדש, אבל חוץ מללכת למטפל ולשלם לו שיקשיב לנו, או למצוא קבוצת תמיכה - מסיבת רווקות היא אירוע שמזמן לנו את האפשרות הזו. כמה פעמים ישבתן במעגל הזה, ושמעתן את עצמכן מספרות דברים אינטימיים לחבורה שבתוכה יושבות לא רק חברותיכן הטובות ביותר, אלא גם נשים שלא פגשתן עד אותו ערב?

הדבר החשוב ביותר בעיני במסיבת רווקות - הוא הנכונות של הבנות לייצר את הקרבה הזו. המקום, האוכל, ההפעלה והמוזיקה - הם הטריגרים, הם האמצעים להגיע אל המטרה - ולכן צריך לחשוב עליהם היטב ולבחור אותם בקפידה. עליך, זו שעליה מוטלת משימת ההפקה, להבין אם המסיבה תהיה מורכבת מכמה חברות קרובות - או מחבורה גדולה של נשים שבקושי מכירות זו את זו, ומה מתאים לכל אחת מהקבוצות?
וממה הכלה תיהנה? את היא זו שצריכה להחליט אם מתאים לכלה העדינה שבוכה כשהיא שוברת ציפורן, לצאת למסע סנפלינג וצניחה חופשית במדבר יהודה - או שאולי הג'דאית שרק חזרה ממסע מלכת המדבר תעדיף לבלות בספא עם עלי ורדים מפוזרים על דפנות הג'קוזי, ובקבוק יין לבן צונן. יש כל כך הרבה אופציות - סקסולוגית, סדנת צחוק, להשתכר על סיפון של יאכטה, חדר פרטי במסעדה - וכל כך הרבה בעלי מקצוע... שלא לדבר על האוכל - לצאת למסעדה? להזמין קייטרינג? לבקש שכל אחת תביא משהו? ויש גם עניין של תקציב- בדרך כלל אוספים כסף מהמשתתפות - באיזה סכום הן יכולות לעמוד? וזה עוד לפני מתנה לכלה...

זה נראה כמו החלטה מורכבת -הרי יש מבחר כה רב...אל חשש. בסוף הכל נופל על מקומו בשלום. אבל באמת: לא הייתי במסיבת רווקות כושלת בחיי (והייתי בהרבה מסיבות) - פשוט כי בעצם מפגש הנשים הזה יש קסם.

גם עם ההנגאובר שלמחרת - בנות, זה שווה את זה. אל תתעצלו, ואל תוותרו לעצמכן - מצווה לשמח את הכלה, גם לפני החתונה. בהצלחה!